דיוני שכל
הפודקאסט הכי חופר בארץ
RSS iTunes Google Podcasts Facebook

כל הפרקים

פרק 25 - האתאיסט המצוי והיהודי החצוי

שיחה עם אילן ספקטור | 22.2.2020

פעמים רבות יצא לי לציין בפודקאסט הזה שאני מגדיר את עצמי כאתאיסט יהודי, אבל אף פעם לא ירדתי לעומק ההגדרה הזאת והסיבה לה. האמת היא שכבר הרבה זמן אני רוצה לשבת ולכתוב את מחשבותיי על הנושא באופן מסודר, ואני מקווה שיצא לי לעשות זאת ולפרסם כאן בקרוב. עד שזה יקרה - השיחה של היום נוגעת בדיוק בנושא הזה.

אז היום אני מדבר עם אילן ספקטור. אילן הוא היוצר של ערוץ היו-טיוב ועמוד הפייסבוק "האתאיסט המצוי", שדן בשאלות נפוצות וטיעונים נפוצים סביב אמונה וחוסר אמונה, כמובן מתוך נקודת המבט האתאיסטית, ובצורה מאוד מונגשת וברורה. בין הנושאים שעלו שם עד עכשיו יש את נטל ההוכחה, טיעון השען, ההימור של פסקל ועוד, אבל סרטון הפתיחה של הערוץ הוא מוצלח במיוחד, ואני ממש ממליץ להתחיל איתו. בסרטון הזה אילן וחברו בן פנו אל אנשים בקניון ושאלו אותם את השאלות הבאות: "האם אתה אדם מאמין?", "במה אתה מאמין?", "למה אתה מאמין (או לא מאמין)?" ו"מה זה אתאיזם?". ממש מרתק לשמוע את מגוון התשובות במדגם הקטן הזה, וזה הופך את הצורך בערוץ כזה לממש ברור.

אז על מה דיברתי עם אילן?

התחלנו בגורמים שהביאו אותו להקים את "האתאיסט המצוי", איך הוא הגיע להגדיר את עצמו כאתאיסט והאם יש בכלל חשיבות לזהות היהודית אצלו. נכנסנו קצת להגדרות של מה זה בעצם אתאיסט והבלבולים הרגילים שיש בנושא. בנוסף, בעולם ללא אל - האם יש חשיבות או יתרונות לשמר את היהדות, או מסורות שמקורן בדת באופן כללי? מהו מקור המוסר בכזה עולם? האם ניתן לייצר מסורת ארוכת שנים ללא אלמנט הקדושה?

בדיון הזה הזכרתי מספר פעמים שיחה ששמעתי בפודקאסט של אריק וויינשטיין עם הרב דיוויד וולפי. זו שיחה שהשפיעה עלי מאוד, גם כאתאיסט, גם כיהודי, והאמת שגם כמנחה של פודקאסט, אז אני אצרף קישור לשיחה ביוטיוב ואשמח אם תשמעו.

על הדרך, לכו לערוץ "האתאיסט המצוי" ותעשו subscribe. גם השיחה הזאת מצולמת בוידאו ותופיע שם.

פרק 24 - חירות על דגלו

שיחה עם ד"ר רפאל מינס | 1.2.2020

רפאל הוא ליברל קלאסי, חובב מושבע של ג'ון לוק, והיה חבר ב-"מפלגה הליברלית החדשה". הוא פיזיקאי במקצועו, וב-2012 הוא חזר מארבע שנים בארה"ב, שם עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. כיום חבר סגל באוניבריסטת אריאל, שם הוא עוסק במחקר של ביו-אלקטרומגנטיות. בנוסף - יש לו תשעה ילדים!
מאז שהשיחה הזאת התקיימה, החליטה המפלגה שלא להגיש את רשימתה לכנסת ה-22. בכל אופן, עיקר הדיון היה יותר פילוסופי, על העמדות הפוליטיות והערכיות של רפאל, אז השיחה עדיין מאוד רלוונטית ומעניינת, ויש עידכון עם תגובתו לפרישה בסוף הפרק.
אנחנו דיברנו על ההבדל בין המפלגה הליברלית החדשה לגלגולה הקודם - מפלגת זהות, על נישואי חד מיניים, הפרדת דת ממדינה, משעלי עם ודמוקרטיה ישירה. בהמשך הקדשנו חלק נכבד מהשיחה להבדלים בדעות שלנו לגבי המצב המדיני, מה שהופך את הפרק הזה ל"להבין את הימין ג'" בעצם. המשכנו בדיון יותר עקרוני על תחום האחריות של המדינה, וגבולות המוסר של הליברליזם, וסיימנו בדיון קצר על הליגליזציה של קנאביס והמטרות שחברי מפלגתו היו רוצים לקדם.

פרק 23 - עבודה ודעה קדומה

שיחה עם יונית ואיתי | 21.12.2019

יונית (שם בדוי) היא עובדת לשעבר בתעשיית המין, והיא אחת המנהלות של עמוד הפייסבוק הישראלי When She Works, שנותן במה לעובדות בתעשייה. היא גם מהמקימות של "ארגמן - ארגון נשים עובדות בישראל", מתנדבת קבועה בארגון ואחת ממנהלות העמוד שלו בפייסבוק.
מצטרף אלינו היום ידידנו מפרקים קודמים איתי קנדר, כצלע שלישית לשיחה.
יונית סיפרה לנו את הסיפור האישי שלה, ואז עברנו לדבר על החוקים החדשים נגד זנות בישראל, ההשלכות הצפויות שלהם, ועל היחס של המשטרה לעובדות המין. דיברנו על הקשר בין זנות לסחר בנשים, על הסטיגמה של זונות וצרכני זנות, איפה עובר הגבול של חופש הפרט, ועוד רעיונות שקשורים לנושא הרגיש והשנוי במחלוקת של תעשיית המין.
היה מרתק ביותר. אתם מוזמנים לעקוב אחרי העמוד When She Works בפייסבוק, ולקרוא בעצמכם את הסיפורים והוידויים המעניינים שעולים שם.

פרק 22 - גבולות הגזרה של הליברליזם

שיחה עם עידן ארץ | 3.12.2019

עידן הוא פעיל ואחד ממייסדי תנועת חופש לכולנו, הפועלת לקידום ערכי חופש הפרט והשוק החופשי בישראל. הוא כותב עצמאי של פוסטים ומאמרים על הנושאים האלו, הוא סטודנט לכלכלה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, וגם עובד ככלכלן במשרד ליעוץ אסטרטגי. כל זה, והוא רק בן 24.

אנחנו דיברנו על הגבולות המוסריים של הליברליזם. על שכר המינימום, על מערכות הבריאות והחינוך הממלכתיות, על זכויות ילדים במדינה בלי התערבות ממשלתית, וגם - האם לעיתים זה מוסרי לכפות ליבלרליזם על חברות אחרות?

היה לי מרתק מאוד, ואני בטוח שיהיה גם לכם. אם אתם עוד לא עוקבים אחרי עידן בפייסבוק, רוצו ועשו זאת עכשיו, ואם הפעילות שלו חשובה לכם, תשקלו לתרום לו בפטראון. אני אצרף לינקים להכל כמובן, וכן מקורות לכל מיני דוגמאות שעלו במהלך הפרק.

פרק 21 - בין מדע למדיניות

שיחה עם ד"ר שי פליישון | 11.11.2019

שי הוא האיש מאחורי העמוד והבלוג "רדיקל חופשי" - בלוג ספקני על מדע, טכנולוגיה ומדיניות.

הוא מנהל את מרכז ביו ירושלים, לפיתוח עסקי של תעשיית מדעי החיים בעיר. לפני כן הוא לקח חלק בתוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, אשר מציבה חוקרים ומדענים כיועצים מדעיים במשרדי המדינה. את הדוקטורט שלו בביולוגיה מולקולרית הוא קיבל ממכון ויצמן.

שי ואני דיברנו על המסלול שלו, עבודתו במשרד הכלכלה ובמרכז ביו ירושלים, על פעילותו בתחום ההסברה של הנדסה גנטית, ועל החשיבות של כל אלו. דיברנו על שניים מהרעיונות המקוריים ששי העלה לאחרונה בבלוג שלו: הראשון - על הקשרים בין האקדמיה לתעשיה, והיתרונות והחסרונות של העמקת הקשר הזה וטישטוש הגבול; והרעיון שני - לגבי אירגוני הסביבה לדורותיהם, על הבעיות בגישה הנוכחית שלהם, והצעה לגישה חדשה להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים שעומדים בפנינו. לקינוח, דיברנו קצת על קנאביס וסרטן, כי למה לא?

אתם מוזמנים לעקוב אחרי "רדיקל חופשי" בפייסבוק, כדי להתעדכן בהגיגים של שי על הנושאים האלו ואחרים.

פרק 20 - אקלים של ספק

שיחה עם פרופ' יונתן דובי | 4.10.2019

נושא הפרק הוא נושא לא פשוט - שינוי האקלים. הסיבה שהוא לא פשוט היא שיוני הוא מה שמכנים "ספקן אקלים", שמטיל ספק בכמות ההשפעה שיש לאנושות על האקלים, ועצם ההתארחות שלו פה בפודקאסט היא כנראה דבר שנוי במחלוקת. אז איך הגענו לפה? בסוף חודש מאי האחרון, פירסמו ניר חסון וצפריר רינת מאמר ב"הארץ" בשם "משבר האקלים הוא לא תיאוריה אלא מציאות. הנה ההוכחות". בתגובה למאמר הזה, יוני כתב מספר פוסטים בנושא, תחת ההאשטאג ‫#‏איך_נהייתי_ספקן‬, בהם הוא מתאר ב-8 חלקים את הכשלים, לדבריו, במאמר של חסון ורינת, תוך צירוף של מקורות וגרפים. אנחנו מנהלים את השיחה הזאת יום אחרי דיבייט שיוני השתתף בו, מול פרופ׳ דני רבינוביץ׳, שבין השאר כיהן במגוון תפקידים ניהוליים בגרינפיס. בית עלמא, המקום שאירח את הדיבייט, קיבל לא מעט פניות בנוגע לעצם הקיום שלו, מאנשים שטוענים שאין לתת במה לדעות כמו של יוני. משווים אותו למתנגדי חיסונים ואפילו ל-flat earthers - אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. אני ויוני מדברים קצת על הנושא הזה בשיחה עצמה, אבל אני רוצה להסביר קצת מדוע אני חושב שמדובר בהשוואות שווא. בראש ובראשונה מה שמאפיין בעייני את ספקנותם של קבוצות כגון מתנגדי חיסונים ו-flat earthers הוא החשיבה הקונספירטיבית. מהשיחה שלי עם יוני, ומהקריאה של הפוסטים וכתבת התגובה שהוא כתב ב"הארץ", זה מאוד רחוק מאיפה שהוא נמצא. הוא לא מאמין שיש קונספירציה גדולה שמטרתה לגרום לכולנו להאמין במשהו לא נכון, וגם לא ממש מטיל ספק באמינותם של החוקרים השונים, אלא יותר קובל על הפרשנות של המספרים במחקרים השונים. מעל הכל, הוא פתוח לשיחה ולדיון מתורבתים, כפי שהוא הוכיח בדיבייט ובפרק הנוכחי. מעבר לנושא שינוי האקלים, יש לו המון דברים חכמים להגיד על אנרגיה חלופית, על נושאים אחרים של איכות הסביבה ועל הכלכלה העולמית. אני מצידי השתדלתי לאתגר את יוני כמה שהצלחתי על נושא שינוי האקלים. חקרתי את הנושא והבאתי מספר נקודות שעוד לא ראיתי שאיתגרו אותו מולן, בטח שלא בדיבייט.

אז מאזינים יקרים, אם אתם חושבים שטעיתי, שהייתי עדין מידי, או אם אתם רוצים להציע אורח שיביא את הצד השני של הסיפור הזה, זה הזמן שלכם - תכתבו לי בפייסבוק, תגיבו, אני אשמח לשמוע מה יש לכם להגיד. עד אז, אני מקווה שתהנו מהשיחה שלי עם יוני, אני יודע שלי היה כיף מאוד.

פרק 19 - אם השלום לא יבוא עם יונה

שיחה עם עורב ישראל | 6.9.2019

עורב כיהן כיועץ במשרד ראש הממשלה תחת ממשלת נתניהו השנייה, ועובד כיום כסמנכ"ל שיווק בתעשיית ההיי-טק. הוא המחבר של הספר "איך להביס את שלטון הימין - המדריך לתעמולה הביטחוניסטית" שיצא לאור לפני מספר ימים. בקצרה, הספר מציג את הסטגנציה שבפוליטיקה הישראלית, ובפרט של מחנה השמאל, בתור בעיה שיווקית, ומציע פיתרון מאוד מעניין, בו אני ועורב דנים בפרק הזה. בתור חבר של המחבר, אני זכיתי לקרוא את הספר טרם צאתו לאור, וחיכיתי בסבלנות לרגע הנכון לקיים את הראיון הזה. הספר הזה מתאים לכל מי שהתייאש מהמצב המדיני בארץ, והתחיל לאבד את התקווה לשינוי; למי שרואה את עצמו כימין של ביטחון, ופחות של ארץ ישראל השלמה, או מי שרואה את עצמו כשמאל של פיתרון מדיני, ופחות של בצלם ושוברים שתיקה.

פרק 18 - הצד השני של המראה הפוליטית

שיחה עם שחר מ-"משחק מילים" | 17.8.2019

שחר ואחיו זהר התחילו את הפודקאסט "משחק מילים" לפני כחצי שנה עם מטרות מאוד דומות לשלי, ואני רואה אותו כמעין אח תאום ל-"דיוני שכל". החלטנו להקליט פרק משותף, שמשוחרר אצל שנינו במקביל, כדי לחפור לעומק הדברים ולהבין איפה אנחנו רואים דברים אחרת. העלנו הרבה מאוד נושאים אפשריים לשיחה, אבל בסוף הקדשנו כמעט את כל הפרק לשאלה שהיא כנראה המעניינת ביותר - מה שם אותי בצד שמאל ואת שחר בצד ימין של המפה הפוליטית. השיחה היתה מעניינת וארוכה, ולמדתי כמה דברים חדשים, שזה הכי חשוב. אני אשמח מאוד כמובן אם תוסיפו את "משחק מילים" באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, אני כבר מעריץ מושבע.

פרק 17 - לעשות סדר באנרכיזם

שיחה עם איתי קנדר | 26.7.2019

בפרק הזה איתי ואני מדברים על אנרכיזם - על ההגדרה של הגישה הפילוסופית הזאת, ועל המשמעויות שלה מבחינה פוליטית, חברתית, סביבתית ועוד.
למי שעוד לא מכיר, איתי הוא חבר ותיק וטוב שלי, שאיתו הקלטתי את שני הפרקים הראשונים של הפודקאסט הזה. איתי הוא עו"ס, וממנהלי המיזם "דיאלוג פתוח ישראל", ששם למטרה להביא לארץ גישה טיפולית חדשנית בתחום בריאות הנפש. הזכרנו את הנושא הזה בקצרה בשיחה, ואני אצרף קישורים למי שרוצה לשמוע עוד (בכלל אני ממליץ לעיין בקישורים הפעם, יש כמה מעניינים).
במהלך הדיון ניסיתי לאתגר את איתי כמה שיותר לגבי הדעות שלו, ואני חושב שיצאה שיחה מרתקת במיוחד. אני אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על פרקים מהסוג הזה.

פרק 16 - מי מטפל במטפלות?

שיחה עם תמי אלבז | 29.6.2019

תמי היא מדריכה חינוכית, ומלווה צוותים חינוכיים במסגרות לגיל הרך.

היא התחילה את דרכה בכלל בלימודי תואר ראשון להיסטוריה של עם ישראל, אבל עברה הסבת אקדמאים לתואר ראשון בחינוך בסמינר הקיבוצים. אחרי הרבה שנים כגננת במשרד החינוך, למדה תמי הנחיית קבוצות הורים, דבר שפתח אותה לתחום ההדרכה. לפני מספר שנים היא השלימה את מסלולה האקדמי עם תואר שני בהתפתחות הילד בבר אילן.

כיום, מעבר להדרכת צוותים חינוכיים, תמי מדריכה סטודנטיות בפרקטיקום בבר אילן, והיא גם חלק מתוכנית "מסגרות תחילה" - יוזמה שמטרתה להטמיע סטנדרט של הדרכה ופיקוח במעונות היום.

תמי ואני דיברנו על הניסיון להטמיע הדרכה במסגרות חינוכיות לגיל הרך, על מטרות ההדרכה, ועל הפיקוח (או יותר נכון חוסר הפיקוח) במסגרות האלו. דיברנו על ההבדל בין הורות לבין טיפול מקצועי בפעוטות, על האתגרים שיש בטיפול במספר רב של ילדים והשחיקה שכרוכה בכך. בנוסף, תמי סיפרה על שיטת מעגלים מקבילים, על ויסות בשניים, ונתנה דוגמאות לטיפול מיטיב בפעוטות.

זהו פרק מאוד חשוב להורים צעירים, ולכל מי שעוסק בגיל הרך, ואני מקווה ששאר המאזינים גם ימצאו בו עניין וילמדו משהו חדש.

פרק 15 - שיר שבישלתי בפראג

שיחה עם כיפאח דסוקי | 1.6.2019

כיפאח נולדה וגדלה בכפר פרדיס ליד זכרון יעקב. היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק. כיפאח חזרה לאחרונה משהות בפראג, שם היא גרה מעל שלוש שנים, ולמדה גם לתואר שני במגדר. היא פמיניסטית מושבעת ומעידה על עצמה שהיא לא נעה עם הזרם, אלא הולכת בדרכה גם אם המחיר כבד.

לפני מספר שנים הפכה כיפאח מאוכלת-כל לטבעונית. בשיחה ביננו היא סיפרה לי על המעבר לטבעונות, וכיצד מעבר זה הכניס לה עניין מחודש בתחביב הבישול, ואיתגר אותה להפוך מאכלים מהמטבח הערבי לטבעוניים. היא סיפרה על הספר שלה - מטבח של שלום, אשר מודפס בעברית לצד ערבית. כיפאח גם כותבת שירה, וחלק משיריה אף פורסמו בעיתון "הארץ". היא מספרת על אהבתה הגדולה לתחום, ועל ספר השירה שלה אשר לא ראה אור. בהמשך דיברנו על החיים שלה בארץ כערביה, ועל המעבר והחזרה מפראג, ואפילו דיברנו והתווכחנו קצת על פמיניזם והגדרותיו.

היה לי כיף מאוד לדבר עם כיפאח. אני ממליץ לכם לחפש ולעקוב אחריה בפייסבוק. את הפוסטים שלה היא נוהגת לתבל באירוניה ובעוקצנות ולעיתים אף בהומור שחור - מאוד מרענן ומעניין לקרוא.

פרק 14 - מבוסס נתונים

שיחה עם עמרי גולדשטיין | 28.4.2019

עמרי הוא מדען נתונים - data scientist - כמוני, אבל את דרכו הוא התחיל בכלל כפיסיקאי. היום יש לו בלוג במדור ההייטק של "דה מרקר" בשם "מבוסס נתונים", שם הוא מנסה להנגיש את תחום מדע הנתונים לאוכלוסיה הכללית.
דיברנו על התפתחות התחום של מדע הנתונים בארץ ובעולם, על הנושאים בהם הוא עוסק בבלוג, ועל מסקנות מניתוח של נתוני הבחירות האחרונות. בהמשך עברנו לדבר על תופעת ה-"הייפ" וההגזמות בתחום האינטיליגנציה המלאכותית, על אוטומציה של מקצועות, וכן על הסכנה הפוטנציאלית של טכנולוגיות פורצות דרך.

פרק 13 - כלכלה, חינוך והפוליטיקה שביניהם

שיחה עם טום קרגנבילד | 1.4.2019

טום הוא האיש מאחורי האתר ועמוד הפייסבוק "כלכלה קלה", בהם הוא שם לעצמו למטרה להנגיש נושאים כלכליים חשובים לקהל הרחב. את השכלתו בכלכלה הוא רכש באוניברסיטה הפתוחה.
בשיחתנו, דיברנו על הקשר החשוב בין כלכלה לחינוך, איך עושים את זה במדינות אחרות בעולם, ואיפה עומדת ישראל. הרשנו לעצמנו, כמתבקש, לגלוש בנדיבות לפוליטיקה ולנושאים קשורים. לבסוף, לבקשתי טום גם נתן את דעתו על המפלגות השונות שמתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת.

פרק 12 - שאלה בלי תשובה

שיחה עם אסף פיליפ גושן | 22.3.2019

אסף הוא חרדי לשעבר, שמסע היציאה שלו בשאלה הוא מרתק, וניתן ללמוד ממנו המון, בין השאר על התרבות החרדית, היחס של המדינה אל החרדים, ועל האינטראקציות בין העולם החילוני לדתי.

היום אסף הוא מטפל רגשי בעזרת בע"ח לילדים ונוער. הוא למד בסמינר הקיבוצים, ולימד באוניברסיטה הפתוחה. כמו כן, הוא מילא בעבר תפקיד ניהולי בעמותת ה.ל.ל - האגודה ליוצאים לשאלה. הוא נשוי לשרון, ואב מסור לנתנאל, יהל ותלמה.

במקור תיכננתי לדבר עם אסף על עוד נושאים, אבל סיפור הדרך שעבר הוא כל כך עשיר ומלא בפרטים מעניינים, שבכך פחות או יותר הסתכמה השיחה שלנו. אני מקווה שתמצאו אותה מעניינת כמוני.

פרק 11 - עומדת לצדכם

שיחה עם ד"ר רונית דרור | 3.3.2019

רונית היא עובדת סוציאלית ופעילה חברתית, יושבת ראש עמותת "לצדכם" - העמותה למען הגברים בישראל. את לימודיה עשתה באוניברסיטת חיפה, שם בנוסף לדוקטורט בעבודה סוציאלית, עשתה גם תואר שני בחינוך. כיום היא מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמכללת ספיר. יש לה קליניקה פרטית, והיא אמא לשני ילדים בוגרים.

לאחרונה שובצה במקום הרביעי במפלגת "זהות" לבחירות הקרובות, לאחר שהגיעה למקום השני בפריימריז הפתוחים של המפלגה.

בשיחתנו, רונית סיפרה לי על הקמת עמותת "לצדכם", על חוסר התמיכה של המדינה בעמותה, על המאבק בחוסר הידע של הציבור בנושא האלימות במשפחה, וההטיה המגדרית של מערכת החוק. בהקשר הזה, דיברנו גם על המניעים שהביאו אותה להצטרף למפלגת "זהות".

פרק 10 - לא רציונלי אבל לא פראייר

שיחה עם ד"ר אורי פלונסקי | 31.1.2019

אורי הוא הוא חוקר אורח בטכניון בתחום הכלכלה ההתנהגותית. הוא התחיל את דרכו האקדמית עם שני תארים ראשונים בכלכלה ובהנדסת תעשיה וניהול, ולאחר ניסיון קצר להשתלב בתעשיה, חזר ועשה תואר שני בכלכלה התנהגותית בטכניון, בהנחייתו של פרופסור עידו ערב. אורי התאהב בתחום המחקר הזה, והחליט להמשיך באקדמיה ולעשות דוקטורט. לאחרונה הוא סיים פוסט-דוקטורט אצל פרופסור דן אריאלי, באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה.

לאורך שנותיו באקדמיה אורי תיכנן והוציא לפועל מחקרים רבים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, עליהם הוא מספר בפרק הזה. התחלנו את השיחה עם רקע, היסטוריה והגדרת התחום של כלכלה התנהגותית, ותת התחום הספציפי של תיכון מנגנונים, בו אורי מתמקד. משם עברנו לסיפור על מחקרים מרתקים, בהם ניסו לחזות התנהגות כלכלית של אנשים. בהמשך השיחה אורי סיפר לי על פרויקטים שהוא מבצע עבור משרד האוצר, בניהולו של דן אריאלי, ביניהם תוכניות להפחתת העומס בכבישים, הפחתת השימוש בכסף מזומן ועוד. לסיום, נשמע על תגליות חדשות ומפתיעות לגבי קבלת החלטות של שופטים, וגם של רווקים ורווקות בערבי ספיד דייטינג.

פרק 9 - משפט, נדל"ן והאזרח הקטן

שיחה עם עו"ד עמית יודפת | 21.12.2018

עמית הוא עו"ד ונוטריון. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ת"א, והוסמך בשנת 2004. כבר ב-2005 פתח משרד עצמאי, שכיום מונה שני שותפים וארבעה עורכי דין. משרדו מתמחה בנדל"ן על כל רבדיו, וכן בליווי חברות מכל התחומים.

בשיחתנו דיברנו בעיקר על תחום המומחיות של עמית - הנדל"ן בארץ. בעקבות משבר הדיור ויוקר המחיה, אני מוצא שיש ערך בהכרת הצד המשפטי של הנושא הזה, בעיקר עבור זוגות צעירים שהם חסרי ניסיון בתחום. נגענו גם בנושא הצפת המקצוע של עורכי הדין בארץ, יתרונותיו וחסרונותיו של המשפט האזרחי, ואיך כל אלו משפיעים על האזרח הקטן שמנסה לנווט את דרכו בנבכי מערכת המשפט הישראלית.

פרק 8 - להבין את הימין א'

שיחה עם איל קירשנר | 3.11.2018

הפרק הזה הוא הראשון בסדרה של מספר פרקים שאני מתכנן, תחת הכותרת "להבין את הימין". הסדרה תיגע באחד הנושאים הרגישים בהוויה הישראלית - המתח בין השמאל לבין הימין. התחושה שלי היא שבשנים האחרונות, וזה תקף לרוב העולם, השיוך הפוליטי/מפלגתי (באנגלית "partisanship") הופך להיות חלק משמעותי יותר ויותר בחיים של אנשים. נראה שאנשים מאמצים את הדעות שלהם לגבי מגוון נושאים לפי אותו שיוך שבטי, על אף שמדובר לעיתים בנושאים בלתי קשורים רעיונית ביניהם, וללא זיקה עקרונית לאותו מחנה פוליטי. במילים אחרות, השיוך הפוליטי קובע את הדעה של האדם, במקום שהאדם יגבש דעה ויימפה את עצמו לפיה בפוליטיקה. התופעה קיימת גם בשמאל וגם בימין כמובן. בעיני, אחת המטרות הנעלות היא לנסות לנהל דיון על הנושא הזה, אולי יותר מכל נושא אחר בארץ; לנסות להבין את הצד השני לעומק ולמצוא מכנה משותף, כי הקו הדמיוני הזה בין שמאל וימין הולך ומשסע את החברה הישראלית.

האורח שלי היום הוא איל קירשנר. איל הוא בן 34, בעל תואר בכימיה והנדסה כימית, אך כיום עוסק במסחר בבורסה. הוא נולד בפתח תקווה, גר מספר שנים בארה"ב עם משפחתו, ואת שאר ילדותו בילה באשקלון. כיום הוא מתגורר בת"א. איל מגדיר את עצמו כאיש ימין, גם מדיני וגם כלכלי, בעוד שאני מגדיר את עצמי כאיש שמאל, לפחות בתחום המדיני, וזה התחום בו בחרנו להתמקד בשיחה הזאת. הרשינו לעצמנו קצת לגלוש גם לנושאים אחרים כמובן, ואני מרגיש שהיתה שיחה טובה, מעניינת ועם לא מעט מכנה משותף. אשמח לשמוע את דעתכם, וכן לקבל המלצות לאורחים נוספים לסדרה.

פרק 7 - בין עיירות הפיתוח לקיבוצים

שיחה עם ד"ר מוטי גיגי | 3.10.2018

ד"ר מוטי גיגי הוא ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר שבשדרות.
‎מוטי נולד, גדל והתחנך בשדרות. הוא למד אלקטרוניקה ומחשבים בתיכון, ובתחילת שירותו הצבאי למד לקורס טכנאי אלקטרוניקה בחיפה, שם למד את מערכת ה"טריגו" של חיל האוויר, והעביר את שירותו הסדיר והקבע בבסיס עובדה ליד אילת. לאחר הצבא, מוטי בילה 8 חודשים בחברת קומברס, ואז החליט לנטוש את עולם ההי טק וטס להודו לחצי שנה.
‎אחרי הודו הוא התחיל תואר ראשון במדעי ההתנהגות וכלכלה במכללת ספיר. על הצד, הוא לימד מדעים בבתי ספר יסודיים בסביבה, והתחיל להיכנס לעולם החברתי. הוא שימש רכז פרח ויו"ר אגודת הסטודנטים בספיר, ועם כל זה סיים תואר ראשון בהצטיינות. תואר שני בסוציולוגיה הוא התחיל בבאר שבע וסיים בתל אביב, ובמקביל לכך, למד והוציא תעודת הוראה במכון מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים.
‎את לימודי הדוקטורט עשה מוטי באוניברסיטת בן גוריון. במקביל לעבודת הדוקטורט כיהן כשבע שנים בתור יו״ר ארגון הסגל האקדמי בספיר, וחבר במועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר במכללות. עבודת הדוקטורט שלו, בנושא היחסים בין עיירות פיתוח לקיבוצים לאורך השנים, היתה פורצת דרך וזכתה בשבחים רבים. לאחר מכן עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, ולבסוף חזר לארץ וקיבל את משרתו הנוכחית בספיר.
‎הוא נשוי לקרני, ואב לשלושה.
‎מוטי ואני פתחנו את השיחה ביננו בדיבור על עבודת הדוקטורט שלו, ומשם התפזרנו לשלל נושאים הנעים סביב מאבקים חברתיים, המתח שבין אשכנזים למזרחים, ההבדל בין מרכז לפריפריה ועוד. נותר לנו עוד המון על מה לדבר, ואני מקווה לארח אותו פה שוב ביום מן הימים.

פרק 6 - אתיקה רפואית ומחשבה ביולוגית

שיחה עם ד"ר אמיר ביבר | 10.9.2018

אמיר הוא רופא, ראומטולוג. הוא למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, ואת הסטאז' וההתמחות ברפואה פנימית הוא עשה בבית החולים בילינסון. בהמשך עבר עם משפחתו לקיבוץ בגליל, והמשיך את הכשרתו עם תת-התמחות בראומטולוגיה בבית חולים העמק, שם הוא עובד היום כמומחה צעיר. את שירותו הצבאי סיים אמיר כקצין בשריון, וכיום הוא משרת במילואים כרופא קצין ביחידה קרבית. בנוסף לכל זה, הוא לומד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה.
בשיחה ביננו, אמיר ואני דיברנו על הקשר בין רפואה לפילוסופיה, גירדנו את השטח בנושא המרתק של מחשבה ביולוגית, וסיימנו בדיון על מצב הרפואה בישראל.

פרק 5 - על אסדות ואנרגיה חלופית

שיחה עם אביחי יקיר | 8.8.2018

אביחי הוא בעל תואר ראשון במדעי הים מהמרכז האקדמי רופין. לימודיו לתואר קירבו אותו לנושא האקולוגיה בישראל, והקנו לו כלים להבנת הנושא לעומקו. כיום הוא לומד ברופין לתואר שני מחקרי, והמחקר שלו עוסק בגנטיקה של קיפודי ים.
אביחי היה קצין שני בצי הסוחר, ובמהלך 7 שנותיו בצי הפליג באוניות מכל מיני סוגים. כגילוי נאות, הוא ביקש לציין שעבד שנתיים בכלי שייט אשר נתן שירותים לאסדת הגז תמר. כיום הוא עובד בחברת ספנות בחיפה.
בשיחה ביננו דנו בבניה של אסדת לוויתן, ובמחאה המלווה אותה; דיברנו על אנרגיה חלופית, והיתרונות והחסרונות של הטכנולוגיות השונות; ולבסוף, נגענו קצת בשאלה "איך להיות אזרח אקולוגי בישראל?"

פרק 4 - פונדקאות, לאום והחיים עצמם

שיחה עם נעם בר-לוי | 28.7.2018

נעם מנהל מרכז קהילתי בתל אביב, והוא עובד בעירייה כבר 6 שנים. טרם נכנס לתפקיד הזה, הוא מילא מגוון תפקידים אחרים בעירייה, בין השאר ביחידת הצעירים ובצוות החדשנות. לפני הזירה המקומית, הוא היה פעיל בזירה הפוליטית, כיועץ פרלמנטרי של חברת הכנסת עינת וילף, ולאחר מכן כיועץ לסתיו שפיר, כשרק נכנסה לפוליטיקה. לתואר הראשון, במדעי המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון, הוא למד באוניברסיטת תל אביב, ולתואר השני, בתכנון ערים, למד באוניברסיטה העברית בירושלים.

נעם הוא בן זוג לעמית ואבא לשירה בת ה-3 חודשים. מעבר לכך, הוא חבר ותיק ויקר.

בשיחתנו נגענו בהרבה נושאים, רובם סביב החוקים וההחלטות שהתקבלו בשבוע שקדם לפגרת הקיץ של הכנסת. זהו הפרק הפוליטי האמיתי הראשון של דיוני שכל, ואני מקווה שתמצאו בו עניין ותועלת.

פרק 3 - בין החינוך למיוחד

שיחה עם נועה חן עידן | 21.7.2018

נועה התחילה את דרכה בלימודי קולנוע וטלויזיה, ועסקה בזה במשך מספר שנים. מעט לאחר שהפכה לאמא, אובחן בנה הבכור עם תסמונת על הספקטרום האוטיסטי. נועה עברה ללמוד חינוך והתפתחות בגיל הרך באוניברסיטת חיפה, ומשם המשיכה להתמקצעות כמורה לחינוך מיוחד. לצד תהליך ההכשרה הזה, היא עובדת כמורה להוראה מתקנת במרכז לטיפול בליקויי למידה ע"ש רות פרנקל בחיפה. בשיחה בינינו, ביקשה נועה לתאר את המפגש האישי שלה עם מחקר התפתחותי ואת ההשפעה שהיתה לו על תפיסת עולמה ועל חייה. היא תספר לנו על תאוריות של חינוך והתפתחות, איך מגיעים מתאוריה לפרקטיקה, על מצב החינוך המיוחד בישראל, ואפילו תיתן קצת טיפים להורים לבחירת מסגרת חינוכית לילדיהם הצעירים.

פרק 2 - מהות האמונה

שיחה עם איתי קנדר | 5.7.2018

האורח שלי בפרק זה הוא שוב איתי קנדר, העו"ס האהוב עלי. הפעם אנו דנים בשאלת האמונה ואי-אמונה באלוהים, ומה המשמעות של המושגים האלה בעיני כל אחד מאיתנו. איתי מגיע מהמקום המאמין ואני מהמקום האתאיסטי.

פרק 1 - להיוולד נכון

שיחה עם איתי קנדר | 26.6.2018

זהו פרק הבכורה של התוכנית, והאורח הראשון שלי הוא איתי קנדר. איתי הוא חבר מאוד טוב וותיק שלי. הוא עובד סוציאלי, ורואה בכך רובד משמעותי בחייו. הוא למד באוניברסיטה העברית, ולאחרונה סיים שם גם תואר שני במדיניות ציבורית. הדיון שניהלנו עסק בחלקו של המזל בקביעת ההצלחה של אדם בחיים.