פעמים רבות יצא לי לציין בפודקאסט הזה שאני מגדיר את עצמי כאתאיסט יהודי, אבל אף פעם לא ירדתי לעומק ההגדרה הזאת והסיבה לה. האמת היא שכבר הרבה זמן אני רוצה לשבת ולכתוב את מחשבותיי על הנושא באופן מסודר, ואני מקווה שיצא לי לעשות זאת ולפרסם כאן בקרוב. עד שזה יקרה - השיחה של היום נוגעת בדיוק בנושא הזה.

אז היום אני מדבר עם אילן ספקטור. אילן הוא היוצר של ערוץ היו-טיוב ועמוד הפייסבוק "האתאיסט המצוי", שדן בשאלות נפוצות וטיעונים נפוצים סביב אמונה וחוסר אמונה, כמובן מתוך נקודת המבט האתאיסטית, ובצורה מאוד מונגשת וברורה. בין הנושאים שעלו שם עד עכשיו יש את נטל ההוכחה, טיעון השען, ההימור של פסקל ועוד, אבל סרטון הפתיחה של הערוץ הוא מוצלח במיוחד, ואני ממש ממליץ להתחיל איתו. בסרטון הזה אילן וחברו בן פנו אל אנשים בקניון ושאלו אותם את השאלות הבאות: "האם אתה אדם מאמין?", "במה אתה מאמין?", "למה אתה מאמין (או לא מאמין)?" ו"מה זה אתאיזם?". ממש מרתק לשמוע את מגוון התשובות במדגם הקטן הזה, וזה הופך את הצורך בערוץ כזה לממש ברור.

אז על מה דיברתי עם אילן?

התחלנו בגורמים שהביאו אותו להקים את "האתאיסט המצוי", איך הוא הגיע להגדיר את עצמו כאתאיסט והאם יש בכלל חשיבות לזהות היהודית אצלו. נכנסנו קצת להגדרות של מה זה בעצם אתאיסט והבלבולים הרגילים שיש בנושא. בנוסף, בעולם ללא אל - האם יש חשיבות או יתרונות לשמר את היהדות, או מסורות שמקורן בדת באופן כללי? מהו מקור המוסר בכזה עולם? האם ניתן לייצר מסורת ארוכת שנים ללא אלמנט הקדושה?

בדיון הזה הזכרתי מספר פעמים שיחה ששמעתי בפודקאסט של אריק וויינשטיין עם הרב דיוויד וולפי. זו שיחה שהשפיעה עלי מאוד, גם כאתאיסט, גם כיהודי, והאמת שגם כמנחה של פודקאסט, אז אני אצרף קישור לשיחה ביוטיוב ואשמח אם תשמעו.

על הדרך, לכו לערוץ "האתאיסט המצוי" ותעשו subscribe. גם השיחה הזאת מצולמת בוידאו ותופיע שם.

רפאל הוא ליברל קלאסי, חובב מושבע של ג'ון לוק, והיה חבר ב-"מפלגה הליברלית החדשה". הוא פיזיקאי במקצועו, וב-2012 הוא חזר מארבע שנים בארה"ב, שם עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. כיום חבר סגל באוניבריסטת אריאל, שם הוא עוסק במחקר של ביו-אלקטרומגנטיות. בנוסף - יש לו תשעה ילדים!
מאז שהשיחה הזאת התקיימה, החליטה המפלגה שלא להגיש את רשימתה לכנסת ה-22. בכל אופן, עיקר הדיון היה יותר פילוסופי, על העמדות הפוליטיות והערכיות של רפאל, אז השיחה עדיין מאוד רלוונטית ומעניינת, ויש עידכון עם תגובתו לפרישה בסוף הפרק.
אנחנו דיברנו על ההבדל בין המפלגה הליברלית החדשה לגלגולה הקודם - מפלגת זהות, על נישואי חד מיניים, הפרדת דת ממדינה, משעלי עם ודמוקרטיה ישירה. בהמשך הקדשנו חלק נכבד מהשיחה להבדלים בדעות שלנו לגבי המצב המדיני, מה שהופך את הפרק הזה ל"להבין את הימין ג'" בעצם. המשכנו בדיון יותר עקרוני על תחום האחריות של המדינה, וגבולות המוסר של הליברליזם, וסיימנו בדיון קצר על הליגליזציה של קנאביס והמטרות שחברי מפלגתו היו רוצים לקדם.

יונית (שם בדוי) היא עובדת לשעבר בתעשיית המין, והיא אחת המנהלות של עמוד הפייסבוק הישראלי When She Works, שנותן במה לעובדות בתעשייה. היא גם מהמקימות של "ארגמן - ארגון נשים עובדות בישראל", מתנדבת קבועה בארגון ואחת ממנהלות העמוד שלו בפייסבוק.
מצטרף אלינו היום ידידנו מפרקים קודמים איתי קנדר, כצלע שלישית לשיחה.
יונית סיפרה לנו את הסיפור האישי שלה, ואז עברנו לדבר על החוקים החדשים נגד זנות בישראל, ההשלכות הצפויות שלהם, ועל היחס של המשטרה לעובדות המין. דיברנו על הקשר בין זנות לסחר בנשים, על הסטיגמה של זונות וצרכני זנות, איפה עובר הגבול של חופש הפרט, ועוד רעיונות שקשורים לנושא הרגיש והשנוי במחלוקת של תעשיית המין.
היה מרתק ביותר. אתם מוזמנים לעקוב אחרי העמוד When She Works בפייסבוק, ולקרוא בעצמכם את הסיפורים והוידויים המעניינים שעולים שם.