פרקים עם התגית "ליברליזם"

עידן הוא פעיל ואחד ממייסדי תנועת חופש לכולנו, הפועלת לקידום ערכי חופש הפרט והשוק החופשי בישראל. הוא כותב עצמאי של פוסטים ומאמרים על הנושאים האלו, הוא סטודנט לכלכלה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, וגם עובד ככלכלן במשרד ליעוץ אסטרטגי. כל זה, והוא רק בן 24.

אנחנו דיברנו על הגבולות המוסריים של הליברליזם. על שכר המינימום, על מערכות הבריאות והחינוך הממלכתיות, על זכויות ילדים במדינה בלי התערבות ממשלתית, וגם - האם לעיתים זה מוסרי לכפות ליבלרליזם על חברות אחרות?

היה לי מרתק מאוד, ואני בטוח שיהיה גם לכם. אם אתם עוד לא עוקבים אחרי עידן בפייסבוק, רוצו ועשו זאת עכשיו, ואם הפעילות שלו חשובה לכם, תשקלו לתרום לו בפטראון. אני אצרף לינקים להכל כמובן, וכן מקורות לכל מיני דוגמאות שעלו במהלך הפרק.

יונית (שם בדוי) היא עובדת לשעבר בתעשיית המין, והיא אחת המנהלות של עמוד הפייסבוק הישראלי When She Works, שנותן במה לעובדות בתעשייה. היא גם מהמקימות של "ארגמן - ארגון נשים עובדות בישראל", מתנדבת קבועה בארגון ואחת ממנהלות העמוד שלו בפייסבוק.
מצטרף אלינו היום ידידנו מפרקים קודמים איתי קנדר, כצלע שלישית לשיחה.
יונית סיפרה לנו את הסיפור האישי שלה, ואז עברנו לדבר על החוקים החדשים נגד זנות בישראל, ההשלכות הצפויות שלהם, ועל היחס של המשטרה לעובדות המין. דיברנו על הקשר בין זנות לסחר בנשים, על הסטיגמה של זונות וצרכני זנות, איפה עובר הגבול של חופש הפרט, ועוד רעיונות שקשורים לנושא הרגיש והשנוי במחלוקת של תעשיית המין.
היה מרתק ביותר. אתם מוזמנים לעקוב אחרי העמוד When She Works בפייסבוק, ולקרוא בעצמכם את הסיפורים והוידויים המעניינים שעולים שם.

רפאל הוא ליברל קלאסי, חובב מושבע של ג'ון לוק, והיה חבר ב-"מפלגה הליברלית החדשה". הוא פיזיקאי במקצועו, וב-2012 הוא חזר מארבע שנים בארה"ב, שם עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. כיום חבר סגל באוניבריסטת אריאל, שם הוא עוסק במחקר של ביו-אלקטרומגנטיות. בנוסף - יש לו תשעה ילדים!
מאז שהשיחה הזאת התקיימה, החליטה המפלגה שלא להגיש את רשימתה לכנסת ה-22. בכל אופן, עיקר הדיון היה יותר פילוסופי, על העמדות הפוליטיות והערכיות של רפאל, אז השיחה עדיין מאוד רלוונטית ומעניינת, ויש עידכון עם תגובתו לפרישה בסוף הפרק.
אנחנו דיברנו על ההבדל בין המפלגה הליברלית החדשה לגלגולה הקודם - מפלגת זהות, על נישואי חד מיניים, הפרדת דת ממדינה, משעלי עם ודמוקרטיה ישירה. בהמשך הקדשנו חלק נכבד מהשיחה להבדלים בדעות שלנו לגבי המצב המדיני, מה שהופך את הפרק הזה ל"להבין את הימין ג'" בעצם. המשכנו בדיון יותר עקרוני על תחום האחריות של המדינה, וגבולות המוסר של הליברליזם, וסיימנו בדיון קצר על הליגליזציה של קנאביס והמטרות שחברי מפלגתו היו רוצים לקדם.

תמיר הוא המפיק והמגיש של הפודקאסט הנפלא "על המשמעות". הוא עורך דין, פעיל חברתי ירושלמי, ומרצה במכינות קדם צבאיות.
בפודקאסט של תמיר הוא נוהג לנהל את הדיונים סביב ספר מסויים, אז אני הצעתי את "חזרה בלי תשובה" של מיכה גודמן. בספר הזה, שיצא בשנה שעברה, גודמן יורד לשורש הרעיונות שעומדים בעומקן של התפיסות של חילונים מצד אחד ושל דתיים מצד שני, ודן באפשרות לגשר ביניהן. חשבתי שזה יהיה רעיון טוב לדיון, כיוון שתמיר הוא דתי לאומי ואני בכלל אתאיסט, ומסתמן שצדקתי - היתה שיחה מרתקת ביותר, ובקושי התחלנו לגרד את הפוטנציאל של הדברים שיש לשנינו להגיד על הנושא הזה, וכן הנושאים שצצים סביבו באופן טבעי.

לפני כשנה דיברתי עם שחר לראשונה, וחפרנו בעומק ההבדלים ביננו, ששמים אותי על צד שמאל ואותו על צד ימין של המפה הפוליטית בארץ.

הפעם הצטרף אלינו גם זוהר, והשיחה שלנו התמקדה בשני נושאים כלליים. הראשון שייך לתחום שאני קורא לו "גבולות הגזרה של הליברליזם", משמע איפה עובר הגבול בין חירויות הפרט לזכויות בסיסיות אחרות של אזרחים. הנושא השני הוא מערכת המשפט, הקונפליקטים שלה עם הרשויות האחרות, ועל הפרדת רשויות בכלל. שחר וזוהר בקיאים הרבה יותר ממני בהיסטוריה וכן באקטואליה סביב הנושא הזה, וזה בהחלט ניכר בחלק הזה של השיחה. אם יש לכם המלצה על מקור בר סמכא שאני יכול לראיין בנושא אשמח לשמוע על כך. כפי שנציין במהלך הפרק, בפודאקסט "משחק מילים" יש כמה פרקים שעוסקים במערכת המשפט, מכמה זוויות שונות, אז מי שמעוניין להרחיב בנושא מאוד מומלץ לשמוע את הפרקים האלו.

זיו הוא מוסיקאי - יוצר, מנגן, מקליט - הכל. הוא אפילו הוציא ממש לאחרונה אלבום קצר ומקסים, אבל לא על זה נפגשנו לשוחח. את זיו אני מכיר כבר שנים רבות דרך כל מיני חברים, ובכל פעם נתקל בו בהקשר אחר. לאחרונה יצא לי להתקל בו בקבוצות הליברליות השונות בפייסבוק - חופש לכולנו, התנועה הליברלית החדשה וכו', והפוסטים שלו תמיד עוררו עניין ואיתגרו בעיקר את הצד השמרני של הקבוצות האלו. אז תהיתי לעצמי - איך זיו בעצם מגדיר את עצמו? לקראת הסגר השני של הקורונה, זיו כתב פוסט מאוד נחרץ כנגד הסגר, בו הצהיר שהוא לא מתכוון לציית לו, וזאת היתה הפעם הראשונה שקראתי משהו נגד הסגר שהצליח במידה רבה לשנות את דעתי. אז הזמנתי את זיו לשיחה פתוחה על הנושא הזה, ובעצם גם על כל הנושאים שעל סדר היום הישראלי.

בלב ליבו של הדיון הזה נמצאים רעיונות ליברליים שמגיעים, לשם שינוי, מצד שמאל של המפה הפוליטית. דיברנו על הבעיה הפלסטינית, ועל סתירות אפשריות בגישה הליברלית בקשר לזה, על ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ועל הגירה באופן כללי. דיברנו על "ערכים אוניברסליים", ועל הבעיה שאני תמיד מזכיר בשיחות האלה - של זכויות ילדים וקטינים בעולם ליברלי, וכן על הביצה-והתרנגולת של חוקים אל מול מוסכמות חברתיות. וכמובן כמובן, שהגענו בסוף גם לנושאי קורונה וסגרים.

בסוף הפרק - קטע קצר מתוך אלבומו החדש של זיו.